כשמלמדים גישור או כלים גישוריים אנחנו מראים תמונה של קרחון שרואים רק את הקצה העליון שלו אבל אנחנו יודעים שמתחת יש חלק מאד גדול. בעצם רובו נמצא מתחת למים ולא רואים. הקרחון שמתחת למים הוא בהשאלה הצרכים או האינטרסים שמתחת לעמדות.
אינטרס יכול להיות מוחשי (כגון לקבל כסף עבור השרות או לקבל את המסמכים בזמן) והוא יכול להיות גם לא מוחשי (כמו הצורך בכבוד או בביטחון, או בשקט לדוגמא). האינטרס הוא זה שמניע את האדם לפעול. אך בסכסוך וכמו שאמרתי גם בתחילת הגישור הצדדים מתחילים מלהציג את העמדה. העמדה מייצרת אצלנו עוגן ולכן אנחנו הרבה פעמים נתפשים בה ולא מאפשרים ל"רדת" לרמה של האינטרסים והצרכים. המשימה בתהליך הגישור היא להבין מהם האינטרסים והצרכים כי רק בשיח שעוסק בהם נוכל להגיע לפתרונות המתאימים והנכונים לצדדים.
כי כשנבין שהצורך של הצד השני הוא צורך בוודאות או בביטחון או בכבוד אפילו – נוכל לחשוב על פתרון שנותן מענה לצורך שלו מבלי שנרגיש שאנחנו נענים לאיזו דרישה שהיא על חשבוננו. בנוסף, הרבה פעמים יש לנו אינטרסים משותפים – בהליך הגירושין זה מאד בולט שהילדים או טובת הילדים היא הצורך המשותף ולכן הפתרונות יכוונו לכך.
בתוך תהליך הגישור אנחנו נעים לא מעט בין עמדות לצרכים אבל המגמה היא כל הזמן לכיוון הצרכים. אם הבעל לדוגמא מתחיל ואומר שהוא רוצה להפריד את חשבונות הבנק באופן מיידי והאשה עונה שעד שלא מסיימים את כל התהליך היא לא מסכימה – אלו העמדות שלהם. אם נשאר רק בשיח הזה, לא יימצא פתרון כי הוא רוצה מיידי והיא לא מסכימה. בשיחה בחדר אפשר להתחיל ולהבין את הצרכים מאחורי העמדות. לבעל חשובה העצמאות וגם הרצון לפרטיות של ההוצאות שלו. לאשה מנגד חשובה הוודאות שאין הסתרת כספים. כשמבינים את זה אפשר לייצר פתרון שמאפשר הפרדה מיידית תוך שקיפות של הנתונים ואפילו התחייבות לחוות דעת מקצועית על הנכסים.
אם לא היינו מדברים על האינטרסים והצרכים – ייתכן והיינו מגיעים לפשרה של הפרדת חשבונות באמצע התהליך. פתרון שלא היה מייצר אצל הבעל את אותה עצמאות מיידית שהייתה חשובה לו, וגם לא היה מייצר אצל האשה וודאות ובטחון.
האמירה של אותה אישה השבוע בגישור "אני רוצה את מה שמגיע לי" הבהירה לי שהיא חזרה אחורה לשיח של עמדות. כבר דיברנו לא מעט על הקשיים של השותפה בעסק לעמוד בכל התשלומים שאותה אישה חושבת שמגיעים לה, והשותפה נתנה לא מעט הצעות לפתרון וגם התייחסה לקשיים שלה, ודיברנו על כמה חשוב שהעסק לא יתפרק והרגשת השותפה שהדרישות לא יאפשרו לה לשמור על העסק... דיברנו על כל אלו והרגשתי ששתיהן מבינות את הצרכים כל אחת את שלה השניה, ומבינות שצריך למצוא פיתרון שלוקח זאת בחשבון וככה נפרדנו בפגישה הקודמת. והשבוע, כשחזרנו להיפגש, היא חזרה לעמדה המפורשת, הברורה, ההתחלתית.
עמדה שלא תאפשר כנראה פתרון.
וכשצד אחד או שני הצדדים חוזרים לשיח של עמדות אני כמגשרת מבינה שזוהי נקודת זמן בהליך הגישור שמחייבת הרבה סבלנות כדי שלא תהיה מייד תגובת נגד וכדי שנמצא את הדרך ביחד לשיח של צרכים.
שיהיה לכולנו שבוע טוב
*משפט שמשמש ככותרת בלא מעט כתבות שמתארות מאבק משפטי או אחר אשר בסופו קיבל האדם את מה שנלחם למענו, ובצדק, על פי הכתבה.
