בשלב הזה השיחה התנהלה בכמה קווים מקבילים. מצד אחד ההגיון – הרכב היה רכוש משותף שנצבר במהלך החיים המשותפים וההגיון אומר (וגם החוק) שהוא נכנס לתוך מערכת השיקולים של האיזון. האמירה שלה לגבי המתנה נשמעה לא רלוונטית ולא הגיונית.

אבל לגמרי במקביל אפשר היה לראות את החשיבה ואולי יותר נכון את הרגש, שמבטאים את הכוונה מאחורי המתנה. הקו הזה מחזיר קצת את בני הזוג לתקופה אחרת – תקופה בה נתנו מתנות מושקעות ועם הרבה אהבה אחד לשניה. והיא עוד קצת הייתה שם. מבחינתה היא קיבלה מתנה שאולי אפילו לא ציפתה לה אבל הביעה אהבה ורגש עמוק וההתייחסות אל המתנה כאל נכס שצריך להתחשבן עליו, "מלכלכת" לגמרי את האהבה שהייתה מאחורי המתנה. וזה לא משנה שההליך כולו היה רווי כעסים ואפילו שנאה – יש משהו במתנות שרוצה להישאר עוד קצת תמים ונקי.

ההתעקשות שלה בנושא, שהייתה מאד דווקנית, באופן מפתיע הצליחה לעורר קצת רגש אצלו ואולי לרגע להחזיר אותו לימים טובים יותר, ובנושא הרכב הוא קיבל את הבקשה שלה. מסתבר שגם בתוך הקושי ואפילו השנאה, יש לפעמים לפעמים, ניצוץ של רגש אחר.

ואם כבר ניצוצות אז השבוע חגגתי יום הולדת. הסגר לא איפשר חגיגות גדולות או אפילו ארוחת בוקר מפנקת בבית קפה, וממילא הייתי ביום לימודים באותו היום. אני משתתפת השנה בתוכנית האזורית של מנהיגות בצפון של מרכז מנדל. מרכז מנדל בצפון הוקם במטרה לתרום לפיתוח ולשגשוג של איזור הצפון באמצעות השקעה באנשים שיש בהם הרוח, הכוח והשאיפה לשנות את העולם (מתוך האתר של מנדל). ואני התקבלתי לתוכנית השנה ויצא שיום הלימודים היה ביום ההולדת שלי.

אז ישבנו ולמדנו בזום, ודיברנו על מנהיגות ופוליטיקה, ועל אומץ וחזון. ובשלב כלשהו האחראית על התוכנית כתבה לי בפרטי: "תגידי, מה הכתובת המדוייקת שלך בשביל משלוח?".. הופה, הסמקתי וחייכתי לעצמי וחשבתי שזה ממש מחמיא ומרגש. וככה עבר יום הלימודים והגיע הערב ואף שליח עם זר פרחים או חבילה מפנקת אחרת לא הגיע.

ולמחרת אחה"צ, כשעדיין לא הגיע שליח כתבתי לאחראית על התוכנית שזו קצת פאדיחה כי אני לא יודעת אם התכוונו לשלוח לי מתנה אתמול אבל אם כן שתדע שלא הגיע כלום.. והיא ענתה לי: "אוופסס, בכלל לא שמתי לב שזה היה יום ההולדת שלך.. פשוט ביקשתי מכולם את הכתובת כדי לשלוח חוברת ללימודים..".

מאחלת לעצמי השנה עוד המון פאדיחות וצחוק (ובריאות כמובן).

שיהיה לכולנו סוף שבוע חמים ונהדר,

* "שונא מתנות יחיה" (משלי ט"ו, כ"ז). אימרה כנגד קבלת שוחד ותלות בחסדי הזולת.