אחד הזוגות שהיה אצלי להכין צוואה המחיש לי שהדאגה לילדים והרצון להגן עליהם, לא נגמרים אף פעם. הכנת צוואה עבור לקוחות מצריכה לרוב פגישה או שתיים. אני מבקשת מהם את כל הנתונים והפרטים שצריך, משוחחת איתם על האפשרויות והנקודות לתשומת לב. ואז אני מנסחת את הצוואה בהתאם לרצונות ולצרכים שלהם. התהליך הזה לוקח כאמור בערך 2 פגישות, עם התכתבות בדוא"ל באמצע ושיחות בטלפון אם צריך. עם אותו זוג קיימתי מספר כפול של פגישות. הם היו בתחילת שנות ה-70 שלהם. 2 דירות, 2 רכבים, כמה חשבונות בנק. לא משהו מורכב. היה להם מאד חשוב לדייק כל משפט, כל סעיף. אחרי שלוש פגישות כבר הכל היה רשום ומוכן. בפגישה הרביעית הוא אמר שיש לו עוד כמה שאלות. הוא התעקש לבחון ולהבין כל סיטואציה אפשרית שיכולה להיות לאחר מותם. רוב השאלות היו טכניות. ואז הוא שאל: "אבל מה קורה אם אחד הילדים שלי יהיה מכור לסמים בדיוק כשאנחנו נמות ויצטרכו לחלק את העזבון ולתת לו את החלק שלו?, מי ידאג לחלק שלו? איך נוודא שהוא לא מקבל את הכסף וקונה בו סמים?". הרגשתי שהוא מעלה שאלה שמאד מטרידה אותו וכדי לתת מענה שירגיע אותו ביקשתי להבין יותר את הסיטואציה ומה הדאגה. שאלתי אותו למה הוא מעלה את הנושא, האם יש חשש סביר שזה יקרה? הוא ענה: "מה פתאום, אני רק רוצה לבדוק את כל האפשרויות". הבנתי שמאחוריי השאלות הרבות יש דאגה אמיתית של אבא, יש ניסיון להמשיך ולהגן על הילדים גם כשההורים כבר לא יהיו. הצעתי משפט כללי שמתייחס לסיטואציות דומות ונותן מענה משפטי אם וכאשר יקרה משהו. וזה הרגיע אותו.
לפעמים האהבה הזו ללא תנאי נוכחת ממש במלוא עוצמתה. לאחרונה נפגשתי עם זוג שביקש שאערוך להם צוואה. הם כבר היו אצלי בעבר וטיפלתי עבורם בנושא שקשור לעניין משפחתי במשפחה הרחבה. והתייעצו איתי גם לפני כמה חודשים בנושא אחר. בקיצור, לקוחות חוזרים שכבר יש לנו קשר טוב ותמיד נעים להיפגש. ולפני שבועיים היא הצליחה לרגש אותי.
דיברנו על הצוואה והסברתי להם על ההבדלים בין צוואה הדדית לצוואה "רגילה". הסברתי להם על הצוואה ההדדית שהרעיון הבסיסי שלה הוא שכל אחד מהם מסתמך בצוואתו על צוואת בן הזוג השני. הדבר מייצר וודאות מצד אחד, אך מהצד השני אותה ודאות עשויה להגביל את בן הזוג שנותר בחיים. אני תמיד מנסה להציג את מירב ההיבטים כדי שההחלטה תהיה שקולה ושלמה מבחינתם. אז כשהם שאלו איזה מגבלות למשל יכולות להיות הסברתי שיכולים לקרות כל מיני מצבים. למשל, אם הם מחליטים שלאחר מות השני עיזבונם יתחלק שווה בשווה בין ארבעת הילדים, אז בן הזוג שיישאר בחיים לאחר מות הראשון, לא יוכל לשנות החלטה זאת. וגם אם למשל אחד הילדים, מסיבה כזו או אחרת, יחליט לנתק קשר עם ההורה שנותר בחיים, אולי אפילו יסתכסך עם ההורה או יפעל כנגדו – גם במצב כזה ההורה לא יוכל לשנות את הצוואה (מדויק יותר להגיד שהוא יוכל אך במגבלות ועם השלכות). כלומר, גם אם אחד הילדים ינתק כל קשר עם ההורה הוא עדיין יקבל את חלקו מהצוואה.
הצגתי בפניהם את הסיטואציה הלא פשוטה הזו. והיא, בקושי עברה שנייה והיא עונה לי: "זה בכלל לא משנה, הוא הילד שלנו. גם אם הוא יתנהג ככה, הוא הילד שלנו ולכן יקבל את חלקו".
שתהיה שבת נהדרת ומלאת אהבה,
* אהבה שאינה תלויה בדבר. 
