מתוך ביקור במוזיאון בשוויץ

16.10.2020

תוכנית מגירה*

יש כמה מסמכים או כלים משפטיים שמטרתם להסדיר או להבטיח נושא מסוים לעת הצורך. הם צופים פני עתיד ומתכוננים אליו. הרבה פעמים אני נזכרת בביטוי "תוכנית מגירה" אפילו במהלך הכנת הסכם הגירושין. לפעמים יש נושאים שמרגיש לזוג שזה לא רלוונטי לעכשיו אז למה לפתוח את הנושא, הכל ממילא כל כך קשה ועמוס.. (למשל: לדבר ולהסכים על איך נממן את הוצאת רישיון הנהיגה של הילדים, כשהילד הבכור רק בן 8...). ואז אני אומרת להם שמה שיהיה הכי טוב זה אם הסכם הגירושין ישכב באיזו מגירה והם אף פעם לא יצטרכו להוציא אותו כי הכל יעבוד כמו שצריך וכפי שהסכימו. אבל, ההסכם נמצא שם בדיוק למצבים שאין הסכמה. ואז פותחים את המגירה וחוזרים להסכם – לראות מה החלטנו ומה הסכמנו עליו. והכל כדי לא להתחיל לריב בעוד כמה שנים.

או לדוגמא הסכם ממון שקובע בעיקרו מה יקרה אם ניפרד.. וגם הוא צריך לשכב במגירה ולצאת משם רק אם יש צורך.

ויש את המקרים שבהם אני מרגישה שאנשים מבינים שיש צורך בתוכנית פעולה שתהיה לה חשיבות במצבי חירום או מצבים קשים אחרים, אבל נתקלים בקושי (מובן מאד דרך אגב) להכין בכלל את התוכנית, עוד לפני הכנסתה למגירה. אני מדברת על כלים משפטיים שעוסקים בסוף החיים – כגון צוואה או קביעה של מיופי כוח למצב בו לא נהיה צלולים. רק כשהעניינים מסתבכים מבינים את החשיבות של כלים אלו, אבל אז בדר"כ כבר מאוחר מדיי.

אני תמיד נזכרת בזוג שהגיע אליי לפני 5 שנים בערך. הם נכנסו אל המשרד שלי להתייעצות על הכנת צוואה. האישה החזיקה ביד קלסר גדול כחול. חשבתי שהביאו איתם מסמכים רלוונטיים להכנת הצוואה. היא פתחה את הקלסר וראיתי שכולו מלא בגיזרי עיתונים. היא אמרה לי: "שתדעי לך שאני כבר מוטרדת מהנושא של צוואה המון שנים. הנה, תראי, יש לי מלא כתבות ששמרתי בנושא".

"אז מצוין שהגעתם אליי", עניתי לה. "הגיע הזמן שתכיני צוואה ותוכלי להניח את זה מאחורייך ולא לדאוג יותר בנושא".

ישבנו פגישה ארוכה בה הסברתי להם את ההבדלים בין סוגי הצוואות השונות והמלצתי, בהתאם למצבם ולרצונם, מה יכול להתאים מבחינה משפטית לרצונות שלהם. הם החליטו שהם רוצים שאערוך להם צוואה. שילמו ושלחו למחרת במייל את הפרטים שהייתי צריכה (שמות הילדים ומספרי תעודות הזהות וכו'). כמה ימים לאחר מכן הם שלחו מייל וביקשו שוב שאסביר להם ואזכיר להם את היתרונות שיש לכל סוג צוואה (צוואה "רגילה" או צוואה הדדית במקרה שלהם). עניתי במייל על הבקשות ולאחר מספר ימים חזרו עם החלטה וערכתי טיוטה לצוואה ההדדית אותה שלחתי אליהם לאישור. הם ענו במייל עם כמה תוספות ושלחתי נוסח מעודכן וסופי. כל מה שנותר הוא שיגיעו אליי לחתימה על הצוואה.

מאז עברו 5 שנים כמעט. הם עוד לא הגיעו לחתום. מדי פעם אני מתזכרת אותם שאני כאן בשבילם כדי לסיים את הצוואה (כל עוד היא לא חתומה אין לה תוקף). בראש השנה אני תמיד שולחת להם שנה טובה. פעם אחת ענו לי במייל שהם זוכרים ויקבעו איתי פגישה לחתימות.. וזה לא קרה.

זה קשה. ריגשית זה לא קל להיכנס למקום שבו אנחנו חושבים מה יקרה לאחר לכתנו.. או כשנהיה במצב בו לא נהיה מסוגלים להביע את רצוננו ונצטרך מישהו שיחליט עבורנו (לזה נותן מענה בין השאר ייפוי כוח מתמשך). לקוחה אחת ענתה לי כאשר שאלתי אותה אם היא מסתדרת עם מילוי פרטים מסוימים הקשורים לייפוי הכוח שערכתי עבורה: "אני מתקדמת לאט.. יותר לאט משחשבתי. לא פשוט לי נפשית..". או לקוח שכתב לי כששאלתי אותו מה החליט: "אולי זו אמונה תפלה אבל אני מרגיש שאני מזמן לעצמי משהו לא טוב אם אני עוסק בזה.. אז אני מתעכב".

זה קשה. אני מבינה. מצד שני אני רואה בכאב מה קורה כשהעניינים מסתבכים ואין תוכנית מגירה. וגם אני רואה את תחושת ההקלה כשכן מחליטים להכין ומכינים. מסיימים עם זה.

מהצד שלי אני רק יכולה לספק פתרון מקצועי ומותאם ולעזור לעבור את התהליך בדרך הכי מכבדת, מכילה ורגישה, עד למטרה – "תוכנית מגירה" שמשרה וודאות ובטחון.

סוף שבוע נעים


* תוכנית פעולה שטרם הוחלט על הוצאתה אל הפועל, או תוכנית שמיועדת לשעת חירום. ביטוי קלישאה נפוץ אצל פוליטיקאים ובעלי תפקידים שעונים על פניות לטיפול בנושא מסוים ש"יש להם תוכנית מגירה למקרה הצורך..".

הדם סמיך ממים - 9.10.2020


לקוות לטוב להתכונן לגרוע - 2.10.2020

הכתובת הייתה על הקיר - 25.9.2020

אתה יכול להוביל את הסוס לשוקת, אבל אינך יכול להכריח אותו לשתות - 18.9.2020

ומי חלם שהעולם מלא בעוד מיליון זוגות - כמו שנינו - 11.9.2020

חמש דרכים לחזור לעבודה אחרי שנה - 5.9.2020