20.11.2020

החוקים נוצרו כדי שיפרו אותם*

אחד הקשיים שמעלים בפניי מנהלים בתפקידי ניהול כאלו ואחרים, ובעיקר מנהלים במסגרת קהילתית, הוא הקושי לשמור על החוקים והכללים. יש להם הרגשה של שוטרים. הרבה פעמים התחושה שהם מעלים היא שעצם הצבת הכללים או הסדרת הנושאים, מציגה אותם באור קפדני, קטנוני, שמתעסק בבירוקרטיה לעומת האדם שמהצד השני, שמחפש את הרגישות והיחס האישי ובפועל מנסה למצוא דרכים להפר את החוקים.

זיהיתי שלעיתים הקושי הוא יותר עמוק מאשר ההתמודדות מול האדם שנמצא בבעיה (בגלל חוק מסויים או כללים והסדרים). הקושי מתחיל בייצוג של חוקים וכללים שיש לכל אחד מאיתנו, ובמקרה זה גם למנהל או המנהלת עצמם. כולנו כבני אדם שחיים בחברה נתקלים יום יום בחוקים וכללים מסוגים שונים. לרובם התרגלנו והם משרתים אותנו בדרכים כאלו או אחרות. אבל לפעמים אנחנו נתקלים באיזה חוק או החלטה שמטריפים אותנו – הם כל כך לא מובנים לנו, או שהם נוגעים לנו בנקודה רגישה, והם מגבילים אותנו ומקשים עלינו – ואז אנחנו מרגישים שלא רואים אותנו. אנחנו מיד מפרשים את זה כחוסר רגישות ועיסוק בפרוצדורה. הייצוג של כללים וחוקים מתפרש הרבה פעמים כמשהו קר ואטום.


כאשר זה הייצוג של חוקים או כללים מוצאים עצמם לא פעם מנהלים שצריכים להקפיד על הכללים בתחושה לא נוחה. הם מרגישים שזה הופך אותם לקרים ואטומים. בעיניי האנשים האחרים ואפילו לפעמים בעיניי עצמם.

חוקים כמובן לא נוצרו כדי שיפרו אותם. אותם מנהלים שנדרשים להתמודד עם הצבת הגבולות והתמודדות עם ההשלכות, מוצאים עצמם לא פעם מתקשים בתוך הפער שבין הרצון לעזור לבין הצורך לשמור על המסגרת.

לא מזמן נפגשתי עם מנהלת קהילה בקיבוץ מסוים שביקשה את עזרתי, כפי שהיא הגדירה אותה: "תעזרי לי להתכונן לפגישה עם הזוג שאיתו אני נפגשת עוד מעט. קיבלנו לאחרונה החלטות חדשות והם הזוג הראשון שזה הולך להשפיע עליו ואני לא יודעת איך זה יתקבל. אני צריכה כלים של הקשבה..". האמת שאני חושבת שהיא כל כך חששה מהשיחה שהיא אפילו לא ידעה בדיוק מה היא צריכה. במהלך השיחה התברר שהצורך בכלל היה אחר לגמרי..

באותו קיבוץ היו בשנה האחרונה לא מעט זוגות שהתגרשו. מאחר ומדובר בקיבוץ שעדיין יש בו ערבות הדדית משמעותית, הייתה תפיסה שהקיבוץ עוזר בכל מצב של קושי. וכל זוג שהתגרש במהלך השנה והגיע לפגישה עם מנהלת הקהילה, הגיע עם דרישות ובקשות מכל מיני סוגים, במצוקה גדולה, והמנהלת ניסתה לעזור. מאחר והיכולת לעזור הייתה מוגבלת (בסופו של דבר התקציב מוגבל וכך גם מלאי הדירות וכו'), תמיד הזוגות יצאו בתחושה קשה. הם הרגישו שלא קיבלו את מה שרצו ולא הקשיבו להם ולא רוצים לעזור להם.. מצד שני בהנהלה הייתה תחושה שאין גבול לבקשות וצריך לעשות סדר. אז עשו הסדר מאד ברור שהתייחס למה נותן הקיבוץ במקרה של זוג שמתגרש. ההסדר אושר כנדרש, ולא עברו חודשיים והנה עוד זוג מתגרש. והם מגיעים לפגישה עם מנהלת הקהילה והיא בלחץ איך הם יקבלו את ההסדר החדש.

בשיחה איתה הרגשתי שהבעיה שלה לא תהיה הקשבה. הקושי שלה הוא בהבנה של התפקיד החשוב שיש להסדר שנקבע ולדרך שהוא יכול לעזור לה ולהם. דיברנו על החשיבות שיש לוודאות בתוך תהליך הגירושין, וודאות שההסדר יכול בהיבטים מסוימים לתת לזוג. ובעיקר הצעתי לה נקודת מבט שונה. הראיתי לה שעד היום, בגלל שלא היו כללים ולא היו דברים ברורים, למרות שניסתה לגלות רגישות ולהציע כל מיני דברים, הזוגות שהגיעו תמיד הרגישו שקיבלו פחות ממה שרצו כי התחושה הייתה שהכל אפשרי. ודווקא עכשיו, כשיש הסדר ברור וכללים ברורים היא יכולה להציע עזרה ורגישות בתוך המסגרת.

וזה מה שהיא אמרה לזוג שהגיע אליה. היא הציגה להם את ההסדר ואמרה: "זה ההסדר ואלו הכללים. עכשיו, בואו נראה איך אני יכולה לעזור לכם במסגרת ההחלטות הקיימות". ולמרות שלכאורה ההסדר נתן פחות ממה שאולי ניתן בעבר, הזוג הרגיש שמקשיבים לו. שרואים אותם. ויש מישהו שעוזר להם.

עבור המנהלת הצטמצם הפער בין ההחלטות והנהלים, לבין הרגישות והיחס האישי שהיה לה חשוב לבטא במסגרת התפקיד.

שיהיה סוף שבוע נעים


* משפט / מוסר של מפירי חוק ומשתמטים שמחפשים הצדקה בדמות קלישאה להשתמטות ממילוי אחר הוראות החוק.

סייג לחוכמה שתיקה - 13.11.2020

שיטת הסלמי - 6.11.2020

אפשר לחתוך את המתח בסכין - 30.10.2020

עשית לי את היום - 23.10.2020

תוכנית מגירה - 16.10.2020

הדם סמיך ממים - 9.10.2020


לקוות לטוב להתכונן לגרוע - 2.10.2020

הכתובת הייתה על הקיר - 25.9.2020

אתה יכול להוביל את הסוס לשוקת, אבל אינך יכול להכריח אותו לשתות - 18.9.2020

ומי חלם שהעולם מלא בעוד מיליון זוגות - כמו שנינו - 11.9.2020

חמש דרכים לחזור לעבודה אחרי שנה - 5.9.2020