5.9.2020

חמש דרכים לחזור לעבודה אחרי שנה...

"בראשון לאפריל אני חוזרת לעבודה!". כך אמרתי לעצמי בינואר השנה. הייתי בדיוק בסוף תקופה קשה של כשנה, תקופה בה עברתי טיפולים קשים, ניתוח והקרנות – מה שנקרא "הצטרפתי לסטטיסטיקה..". לקחתי לי חודשיים של התאוששות ורגיעה והחלטתי עם עצמי שבאפריל אני חוזרת לעבודה. כעצמאית ההחלטה מתי לחזור תלויה לגמרי בי – השילוב של ביטוח אובדן כושר עבודה שישולם עד סוף מרץ והרצון להתפרנס ולחזור לעניינים, הביאו אותי להחליט על אפריל כיעד.

ואז הגיעה הקורונה וסגרה את כולנו בבתים והתקופה התארכה, עד שאמרתי לעצמי שמספיק ודי. כבר אי אפשר להיות בבית.. אבל איך עושים את זה? איך חוזרים לעסק שלי, לאנרגיות שהיו לי לפני, לתשוקה בעבודה, ללקוחות, אחרי שנה ארוכה?

חמישה דברים עזרו לי לעשות את זה ואולי יעזרו גם לכם ברגעים שתצטרכו לאסוף עצמכם לעשייה:

ארגון מחדש וסדר

הכי ביאס אותי לראות את הדוא"ל שלי... היו לי בערך 2,600 מיילים שלא פתחתי. רובם פרסומים או דברים לא רלוונטיים, אבל איך מתחילים? מה מוחקים ומה לא? ואיפה שומרים את מה שחשוב? במקרה נתקלתי בפוסט שסיפר על הילה רעות, Officing, שמספקת שירותי ניהול מרחוק. נכנסתי וראיתי שיש אפשרות גם לפרויקטים חד פעמיים. יצרתי קשר ומהר מאד סיכמנו את הפרטים והתחלנו... בעזרת הילה יצרתי סדר מחודש בעסק, ניקיון של דברים שהצטברו ותיוק מאורגן של מה שחשוב, פיתוח טפסים/רשימות שהיו חסרים לי לעבודה השוטפת, למדתי המון כלים חדשים וטיפים מעולים שמייעלים את העבודה בטירוף! ובעיקר בעיקר גיליתי שדרך העבודה הטכנית ויצירת הסדר והארגון – מגיעים החשק וההתלהבות. וחוץ מזה הכרתי את הילה ונוצר חיבור מיידי וגם זה בונוס 😊

התחייבות לעסק

בזמן הסגר נרשמתי לקורס בזוום שקשור לעסקים עצמאיים ואיך להרוויח נכון בעסק.. משהו כזה. אחד התרגילים שנתנו לנו היה לדמיין איך היינו רוצים לראות את עצמנו בעסק בתוך תקופה מסויימת – כמה שעות עבודה וכמה נרוויח. אחרי שהיצבתי לעצמי מה אני מדמיינת אמרה המנחה שהסוד הוא להשקיע כבר היום את הזמן שאני רוצה לעבוד בעסק (למשל במקרה שלי 4 ימי עבודה בשבוע) גם אם אין עוד עבודה מלאה. כלומר, להתחייב וללכת להיות בעסק 4 ימים בשבוע – ואם אין עבודה אז לקרוא חומר מקצועי, ללמוד קורס, לעסוק בשיווק... מצאתי שזה בהחלט טיפ שעוזר ופשוט התחלתי ללכת למשרד בבוקר. גם אם עוד לא הייתה עבודה – פשוט הלכתי ומצאתי מה לעשות.

להיעזר בחברים, לשתף

לרובנו מאד נעים כשאנשים מבקשים מאיתנו עזרה אבל לא יודעים לבקש בעצמנו. בתוך תקופת המחלה והטיפולים הבנתי את זה ממש ממש לעומק. ראיתי כמה האוטומט שלי של "להסתדר בעצמי" פועל גם כשאני במקום כל כך פגיע וחלש וכשאני מוקפת בהצעות לעזרה. אמיתיות ומהלב. ביום שבו ביקשתי מחברה שלי להזמין לי חלקים ל"איירובוט" באינטרנט, למרות שידעתי מה צריך לעשות אבל פשוט לא היו לי כוחות.. והרגשתי ממש בתוך תוכי את השמחה של העזרה שקיבלתי וגם, למען האמת, את השמחה שגרמתי לחברה בכך שביקשתי ממנה עזרה.. ביום הזה הבנתי כמה חשוב לבקש עזרה. אז התחלתי גם בעסק – ממי שהיה מרוצה מסדנה שהעברתי ביקש שיפיץ הלאה, וממישהי שסיפרה שיש אצלם ביישוב גל גירושים ביקשתי שתעביר את המסר והפרטים שלי. פשוט ביקשתי עזרה.

לעשות רק מה שאני אוהבת..

אחת האמונות שהייתה טבועה אצלי מאד מאד חזק אמרה ש:"מה שלא קשה, לא שווה". גיליתי שלאורך כל החיים הבחירות שעשיתי הרבה פעמים נשענו על האמונה הזו. כשהתחלתי לחזור לעסק ובפועל להקים אותו מחדש, בחרתי במשפט אחר שנתקלתי בו לאחרונה: "אושר הוא זכותך מלידה". בכל פעם שעשיתי איזו עבודה ללקוחות בדקתי אם אני אוהבת לעשות את זה. ממש שאלתי את עצמי ובדקתי איך זה מרגיש לי. ובכל פעם שזיהיתי שדברים מסויימים לא עושים לי טוב – סימנתי אותם כמשימות שאשתדל להימנע ולא לקחת על עצמי. במקביל בכל פעם שהרגשתי שמשהו שאני עושה מרגיש לי מעולה, ואני מרגישה שיש לי מה לתת ואני עוזרת לצד השני – סימנתי לי כיעד. כמשהו להעמיק בו ולהגדיל אותו.

לכתוב

"עד שיהיה קעקוע" – ככה קראו לקבוצת ווטסאפ שפתחתי, קבוצה של חברות קרובות, והיא התחילה מקבוצה לעדכונים והודעות על מצבי הבריאותי. מהר מאד היא הפכה לקבוצה מעצימה ומלאת השראה. התאהבתי בכתיבה. בשיתופים הכנים ששיתפתי אחת לכמה ימים. התגובות בקבוצה חיזקו את הרגשתי (תרתי משמע). הבנתי שהכתיבה גורמת לי להנאה גדולה ואני מצליחה באמצעותה להביע את עצמי וגם לרגש ולעורר השראה לאחרים. היה לי ברור שבחזרה לעבודה אני רוצה למצוא מקום גם לכתיבה. החלטתי להקים אתר אינטרנט ובמסגרתו לתת מקום משמעותי לכתיבה שלי. אז זה בעצם אפשר להגיד הפוסט הראשון בבלוג שאני מתכוונת לכתוב.

אז קעקוע כבר יש (אפילו שניים), יש סדר ותוכניות ורעיונות – מתכוונת לעשות את השנה הזו לשנה נהדרת